אנשים רבים פונים למשרדנו לאחר סיום יחסי עובד מעביד, קרי לאחר שפוטרו או התפטרו מעבודתם בבקשה לבחון האם המעסיק קיים את כל חובותיו כלפיהם, בתקופת עבודתם. בפועל, במקרים רבים, מבדיקה מעמיקה בתלושי השכר ויתר המסמכים, עולה, כי המעסיק לא קיים את חובותיו בהתאם לדין ו/או בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים על העובד.
להלן תובא סקירה קצרה בכל הנוגע לזכויות עובדים.
דמי הבראה:
תשלום דמי הבראה מחושבים עפ"י מס' ימים בהתאם לוותק של העובד כאשר בגין כל יום מגיע לעובד סך של 374 ₪ ליום.
-בסיום שנת העבודה הראשונה מגיע לעובד בגין 5 ימים.
-בשנת העבודה השנייה והשלישית בגין 6 ימים עבור כל שנה.
-בשנת העבודה הרביעית עד העשירית בגין 7 ימים עבור שנה.
-בשנת העבודה האחד עשרה עד החמש עשרה בגין 8 ימים עבור כל שנה.
-בשנת העבודה השש עשרה עד התשע עשרה בגין 9 ימים עבור כל שנה.
-בשנת העבודה העשרים והלאה בגין עשרה ימי הבראה עבור כל שנה.
דמי הבראה מגיעים לעובד אשר עבד אצל אותו מעסיק לפחות שנה שלמה, כאשר חשוב להדגיש כי גם עובד במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה אולם התשלום יהיה יחסי להיקף המשרה שבה הוא הועסק.
לאחר סיום יחסי עובד מעביד ניתן לתבוע את דמי הבראה שנתיים אחורה בלבד, בניגוד למצב שבו עדיין לא הסתיימו יחסי עובד מעביד אז ניתן לתבוע את דמי ההבראה עד 7 שנים אחורה.
ימי חופשה:
את ימי החופשה ניתן לנצל בפועל ולא ניתן לפדות אותם בכסף לפני שהסתיימו יחסי עובד מעביד, אולם לאחר סיום יחסי עובד מעביד המעביד מחויב לשלם לעובד את ימי החופשה בתלוש גמר חשבון האחרון.
גם ימי החופשה נקבעים עפ"י הוותק של העובד באותו מקום עבודה עפ"י החישוב הבא:
-עובד שעובד 6 ימים בשבוע זכאי בשנה הראשונה ל-12 ימים.
-עובד שעובד 5 ימים בשבוע זכאי בשנה ל-10 ימים.
חשוב להדגיש כי בענפי העסקה מסוימים חלים צווי הרחבה ו/או הסכמים קיבוציים לאותו ענף ספציפי, וההסכם המטיב גובר על האמור לעיל בחוק.
ימי מחלה:
החוק מחייב את המעביד לשלם לעובד בגין ימים שבהם נעדר העובד עקב מחלה, וזאת על מנת להבטיח את פרנסתו.
-בגין יום מחלה ראשון – העובד לא זכאי לתשלום.
-בגין יום מחלה שני ושלישי- העובד זכאי ל- 50% מהשכר היומי הרגיל.
-בגין יום מחלה 4 והלאה – העובד זכאי ל- 100% שכר.
העובד צריך למסור למעסיק את ימי המחלה 7 ימים לפני מועד תשלום המשכורת אחרת התשלום ידחה לתשלום הבא.
יודגש כי עובד צובר בחודש זכאות ל 1.5 ימי מחלה בחודש, כאשר הוא העובד זכאי לצבור לא יותר מ 90 ימים סה"כ, גם כאן כמו בשאר הרכיבים בענפי העסקה מסוימים חלים צווי הרחבה ו/או הסכמים קיבוציים לאותו ענף ספציפי, וההסכם המטיב גובר על האמור לעיל בחוק.
פנסיה:
לאחר ההסכם הקיבוצי בשנת 2007 החל על כל העובדים במשק, המעסיק מחויב לפתח את כל עובדיו בביטוח פנסיוני כאשר הביטוח הפנסיוני החל מיום 01/01/2014 מורכב משלושה רכיבים כדלקמן:
1.הפרשות המעסיק לתגמולים בסך השווה ל- 6% מהשכר.
2.הפרשות מעסיק לפיצויים בסך השווה ל- 5.5% מהשכר.
3.הפרשות העובד לתגמולים בסך של 6% מהשכר.
ההפרשות מחושבות לא מכלל השכר, אלא רק משכר הבסיס המורכב ללא שעות נוספות, ללא בונוסים.
הזכאים לתשלום הפנסיה הינם גברים מעל גיל 21 ונשים מעל גיל 20, ורק בחלוף 6 חודשים שעבדו אצל אותו מעסיק. במידה והעובד כבר היה מבוטח בביטוח פנסיוני הוא יהיה זכאי להפרשות לפנסיה כבר מתחילת העסקתו אבל רק לאחר המתנה של 3 חודשים רטרואקטיבית מתחילת ההעסקה.
לסיכום יואר כי לא ניתן לפרט במאמר קצר זה את כל הזכויות הרבות להם זכאי לעובד ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום בכדי שלא יעבדו עליכם.
*המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
*הכותב הינו יאן קרומין, עורך דין העוסק בתחום משפט אזרחי והמסחרי.
