מזונות ילדים למה? כמה? ואיך?

תחילה חשוב להבין שקיים הבדל בין החובה החלה על תשלום מזונות לילדים שנולדו לשני הורים יהודים לבין ילדים שנולדו לזוגות מעורבים, הווה אומר, כאשר אחד מההורים אינו יהודי.

באשר לילדים להורים מעורבים חל חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 אשר קובע כי על שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם המתבצעת על ידי חלוקת הנטל ביחד עם חישוב יחס הכנסתם הפנויה של שני ההורים, ולכן קיימים מקרים בהם האם משלמת מזונות הרבה יותר גבוהים מהאב.

מאידך, החיוב במזונות לילדים שנולדו לזוג הורים יהודים מקורו בהלכה הדתית, אשר מכוחה על האב היהודי חלה חובה מוחלטת לשלם מזונות לילדיו הקטינים עד גיל 6, אולם תקופת החיוב של האב הורחבה ע"י בתי הדין עד גיל 15. ועדיין גם לאחר גיל 15 החובה על האב הינה מדין צדקה עד אשר יגיעו הקטינים לגיל 18.

בנוסף גם לאחר גיל 18 ועד לגיל 21 לאורך השירות הצבאי על האב לשאת במזונות הקטינים ביחס של 1/3 מסכום המזונות ששולם עד כה.( החיוב מקורו בחוק לתיקון דיני משפחה מזונות וקיימים מבחנים רבים נוספים שמקימים את החיוב שלא נפרט כאן).

אז כמה משלמים בעצם? זה החלק הכי חשוב לא ?!…עד הגעת הקטין לגיל 15, על האב לשאת בתשלום צרכיהם ההכרחיים של הקטינים הכוללים: כלכלה (מזון), חינוך, ביגוד, הנעלה, היגיינה, הוצאות בריאות ועוד בצירוף מדור (שכירות/משכנתא/הוצאות בגין אחזקת הדירה). חישוב המדור מחושב כך שבגין קטין אחד חלקו של האב עומד על 33%, בגין שני קטינים 40%, בגין 3 קטינים 50%. בפסיקה עומד שיעור המזונות המינימליים עבור קטין אחד על 1,250 ₪ לחודש בצירוף מדור כאשר זה המקום להדגיש שאין אחידות בפסיקה בין בתי המשפט לענייני משפחה השונים.

בכל מקרה גם אם לאב אין את האפשרות לעמוד בשיעור המזונות וגם במקרה שהאב נכה ומתקיים מקצבת נכות או שאינו עובד, עדיין בתי המשפט יפסקו לכל הפחות את המינימום הדרוש למחיית הקטינים וזאת כי החובה על האב לשאת במזונות ילדיו הקטינים הינה מוחלטת.

עם זאת, גם לאבות קיימות טענות הגנה כנגד תביעת מזונות מוגזמת ותלושה מהמציאות, זאת כאשר סכום המזונות צריך להיות בהתאם לרמת חיים אליו הורגלה המשפחה לפני הפרידה ואף להתחשב בעובדה כי הפרידה הובילה להפחתת מס' הנפשות בבית ולכן האישה עם הילדים יכולים לעבור לדירה צנועה יותר המתאימה לצרכיהם הנוכחיים.

זה המקום להדגיש כי נושא המזונות הינו תחום רחב יריעה, נושא עליו נכתבו ספרים ונאמרו דברים רבים אותם לא ניתן להכיל במאמר קצר זה המהווה עבורנו מבוא לתחום.

*המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

*הכותב הינו יאן קרומין, עורך-דין העוסק בתחום משפט אזרחי.

יש לכם שאלה? צרו איתנו קשר

המעמד של תושב קבע בישראל

בניגוד למה שחושבים, בשביל לחיות בישראל באופן חוקי, לא בהכרח חייב אזרחות. המעמד של תושב קבע במדינה הוא די מקובל, וחלק ניכר מתושבי מדינת ישראל

הקרב על הירושה

אחד התחומים הרגישים והסבוכים ביותר בדיני המשפחה הינו תחום סכסוכי הירושה. אך לפני שנרחיב על הנושא, אסביר לכם בקצרה נושא חשוב בו הרבה אנשים מתבלבלים-הבנת

פיטורים לא הוגנים

פיטורים לא הוגנים: מומלץ לכל עובד לעיין במאמר זה! דיני העבודה בישראל מספקים הן זכויות וחובות ברורות לשני הצדדים-  המעביד והעובד. במקרים רבים של פיטורים