מהי השפעתו של תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון על איזון משאבים בין בני זוג?

אולי חלק ממכם (אלו שהתגרשו או אלו שמתעניינים במשפטים) זוכרים את המהלך הדרמטי הזה:
בשנת 2008 תוקן חוק יחסי ממון בין בני זוג באופן שהסיר את אחד הכשלים המרכזיים שבו – התלות בין הגט ההלכתי לחלוקת הרכוש אשר העמיד נשים רבות בעמדת סחטנות מצד בעליהן.

וכך קובע הסעיף:

"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:
(1)לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
(3)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4)לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע."

כלי זה של צדק חלוקתי הוחל על ידי בתי המשפט על בני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון ובדרך היקש גם על בני זוג שהחוק אינו חל עליהם. על כל הזוגות בישראל אשר נישאו לאחר הראשון בינואר 1974, יחול הסדר איזון המשאבים אשר נקבע בחוק יחסי ממון ולכן מומלץ לבני הזוג ללמוד את הנושא ואת האפשרויות העומדות בפניהם. כך אחת הסמכויות החשובות שניתנו בידי ביהמ"ש היא עיכוב ביצוע פסק הדין הרכושי עד להפקדת הסכמה לגירושין. סמכות זו נועדה למקרה שבו הצד סרבן הגט חפץ במימוש הפסק הרכושי, אולם אינו חפץ בהשלמת תהליך הגירושין. במסגרת התיקון לחוק אף הודגשה סמכותו של ביהמ"ש לתת את דעתו במועד עריכת האיזון הרכושי, לכושר ההשתכרות של כל צד לאחר הגירושין (כפי שנוצר במהלך הנישואין) וכן לנכסים עתידיים שצפוי כל צד לצבור, ועל בסיס נתונים אלה, במצבים המצדיקים זאת, להורות על חלוקה לא שווה של הרכוש, כדי להעניק לצד החלש כלכלי נתח גדול יותר.

נושא חשוב נוסף שמסדיר חוק יחסי ממון במסגרת תיקון מספר 4 הוא מועד איזון המשאבים-מועד הקרע. הרכוש המשותף יחשב לכל מה שנצבר מתחילת החיים המשותפים ועד למועד הקרע, ומכך ניתן להסיק שכל מה שנצבר לאחר מועד הקרע לא יכלל באיזון המשאבים.

לפי דעתי וניסיוני גם המצב הנוכחי מדגיש ביתר שאת את הצורך בעריכת הסכם ממון, אשר יקבע את אופן ודרך פירוק התא הזוגי במקרה של גירושין, בהסכמת בני הזוג וימנע התדיינויות משפטיות ממושכות, יקרות ועם תוצאות לא צפויות.

אך בכל מקרה ומכיוון שכעת המחוקק הותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב המבוסס על שיקולי צדק לאיזון זכויות הצדדים, סעיף 8 עלול לפגוע בוודאות המשפטית ובציפיות הצדדים לחלוקה של נכסי המשפחה. ולכן באם לא ערכתם הסכם ממון, ואתם עומדים לפני הליך גירושין – גשו לקבל במהרה ייעוץ משפטי במשרדנו. הפרדת חיים משותפים הינו אירוע כלכלי משמעותי אליו יש לגשת בזהירות, באופן שקול ובעיקר מסודר.


יש לכם שאלה? צרו איתנו קשר

סעיפים לא חוקיים בחוזה עבודה

סוף סוף הגעתם לרגע המיוחל! אחרי לא מעט חיפושים, התחלתם לעבוד במקום עבודה חדש. מזל טוב! עם הגעתכם למקום העבודה, המעסיק ידרוש ממכם כי תחתמו

מזונות ילדים למה? כמה? ואיך?

תחילה חשוב להבין שקיים הבדל בין החובה החלה על תשלום מזונות לילדים שנולדו לשני הורים יהודים לבין ילדים שנולדו לזוגות מעורבים, הווה אומר, כאשר אחד

הנושים לא מרפים וההוצאה לפועל בדלת?

התסריט הזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו: פתאום אתם חייבים כספים לאחרים, בגובה חובות שאתם מתקשים להשיב או אפילו מתקשים לראות כיצד ניתן להשיבם בפרק